שגרה
וואי כמה שחיכיתי לשגרה! לקום בשעה הרגילה בבוקר, לארגן את הילדים ואותי, להוציא למסגרות, לצאת לעבודה, לבשל לכולם, להאכיל את כולם ולאכול את האוכל שלי!! סופסוף שלי!! אם הייתם שואלים אותי ביום רגיל, אז הייתי מתלוננת קצת על השיגרה. תכל'ס, לא פשוט! אבל הפסח הזה, (ואז מיד יום ההולדת שלי ואירועי יום העצמאות) היה קצת טו מאצ' טו הנדל... שלא תבינו אותי לא נכון! אני מתה על שינויי שיגרה, בטח עם אוכל. פה מסעדה כיפית, שם אירוח מרענן. טיפה חריגה מהמסגרת לא הרגה אף אחד…. אבל שבועיים! החופש נהפך לשיגרה! הילדים לא במסגרות, מתארחים ומארחים על בסיס יומי, יוצאים לאכול בכל מקום אפשרי שהוא לא הבית...בטבע, בטיול, בקניון… האוכל היה טעים ונחמד אבל רב הזמן לא עשה לי טוב. הארוחות השופעות בכל טוב (כמה טוב מסתתר בהאבסה עצמית?) כאלה שהגוף שלי לא רגיל לקבל באופן יומיומי. שבע מאות סוגי סלטים, מגוון מנות בשר עוף ודגים, ושלא נדבר על כל הקינוחים... הרגשתי כבר שהגוף שלי משווע לחזור לשיגרה. רוצה בחזרה את האוכל הבריא והמזין שאני כל כך דואגת לספק לו ברמה היומיומית, רוצה בחזרה את שגרת הספורט המרעננת שלו, ובטח את שעות השינה החסרות לו. אז זהו, זה נגמר. חזרתי לתלם והגוף שלי אומר תודה. הנפיחות שחשתי התפוגגה, האימונים שלי חזרו לסדרם ואני מתכוננת לקבל את הקיץ הקרב בזרועות פתוחות וחטובות…. (לפחות עד שבועות, והחופש הגדול...)
